פסק-דין בתיק בש"א 160537/08

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם, אמיר צ'חנוביץ מיום 31.12.07.

רקע עובדתי

ההחלטה נשוא הערעור, ניתנה ביום 31.12.07, שם דחה כב' הרשם צ'חנוביץ את בקשת המערער לביטול פס"ד, אשר ניתן בהעדר כנגדו.

התביעה העיקרית הוגשה ביום 25.6.02 כנגד כמה נתבעים, כאשר המערער כאן, הינו הנתבע מס' 6. הנתבעים 1-3, היו החייבים העיקריים ואילו הנתבע 1 היה אחד הערבים להלוואה אותה נטלו מאת התובעת, כך על פי הנטען בכתב התביעה.

יצויין' כי התיק העיקרי בוער לאחר שנים, ושוחזר ככל שניתן, עם הגשת בקשתו של המערער כאן, לביטול פס"ד.

בפני כב' הרשם צ'חנוביץ, טען המערער כי יש לבטל את פסה"ד, הואיל וכתב התביעה כלל לא נמסר לידיו.

המערער טען עוד,  כי גם כתב האזהרה בהוצל"פ לא נמסר לידיו. רק לאחר שנודע לו על קיום ההליך. כתוצאה מהליכי הוצל"פ שננקטו נגדו, הוא פעל לקבלת הנתונים אודות התיק והגשת הבקשה.

אשר לסיכויי ההצלחה בהגנה, טען המערער, בפני כב' הרשם צ'חנוביץ, כי הוא נפל למעשה מרמה של צד ג', פלונית ששמה יהודית, אשר ניצלה את יחסי הידידות והאמון ביניהם ואת חוסר שליטתו בשפה העברית.

כב' הרשם צ'חנוביץ סבר כי אין להורות על ביטול פס"ד מתוקף חובת הצדק. כב' הרשם אישר את מסירת כתב התביעה בכתובת ברח' ענבל בפ"ת לידי קרוב משפחתו של המערער, מר אישראליאן. כב' הרשם אישר עוד את אישור המסירה בהוצל"פ ביום 10.5.06.

אשר להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פס"ד, מצא כב' הרשם כי אין מקום לכך, הואיל והמערער ידע על קיום ההליך זמן רב לפני שהוגשה הבקשה ועל כן לא היה מקום, לטעמו, להארכת המועד. כיוון שכך, לא נדרש כב' הרשם כלל לסוגיית סיכויי ההצלחה בהגנה.

נימוקי המערער

המערער טוען, כי נפלה טעות בפני כב' הרשם, כאשר קבע כי כתב התביעה נמסר כדין למערער באמצעות קרוב משפחתו. המערער גרס, כי מאחר והוכח כי ביום ביצוע המסירה 1.7.02, הוא לא התגורר בכתובת בה בוצעה המסירה, הרי היה מקום לבטל את פסה"ד מתוקף חובת הצדק. הוא הדין באשר לאישור מסירת האזהרה בהוצל"פ, אשר לדבריו לא נמסר לידיו.

באשר להארכת המועד לבקשה לביטול פס"ד - טען המערער, כי ביום בו הובא לפי צו מאסר בפני כב' ראש ההוצל"פ בפ"ת, הוא לא ידע על ההליך, שלא כפי שקבע כב' הרשם.

לטענת המערער, כב' הרשם ייחס למערער ידיעה אודות פסק הדין,  ברמה שיש בה כדי לבסס הגשת בקשות, דבר שלא התאים לנסיבות המקרה, ולרמת שליטתו של המערער בשפה העברית ובכלל.

המערער סבור עוד כי כב' הרשם, לא ייחס חשיבות מספקת לכך שהמערער היה נתון לחסדיה של המשיבה, הואיל והתיק בוער. התיק לא היה בשליטתו של המערער אלא בשליטת המשיבה והדבר מנע ממנו מלהגיש את בקשותיו במועד. חרף זאת, המערער לא ישן על זכויותיו אלא הגיש בקשות רבות לתיק ביהמ"ש, החל מהגשת הבקשה למתן צו עיון וכלה בהגשת הבקשה לביטול פס"ד.

עוד מוסיף המערער, כי העדר ההתייחסות של כב' הרשם להגנה המהותית, דהיינו טענה כנגד הערבות עצמה - מכשילה את ההחלטה ומצדיקה התערבות ערכאת ערעור.

עמדת המשיבה

המשיבה שוללת את האמור בכתב הערעור. היא מבקשת לדחותו ולאמץ את החלטת כב' הרשם.

המשיבה סבורה, כי תיק זה נובע מהתחמקות שיטתית וחסרת תום לב של המערער, אשר ידע לאורך כל השנים על עצם קיום החוב, אולם בחר לנהל הליך סרק בגינו וזאת למרות שהתיק היה יכול להסתיים בזמן קצר, אם היה המערער משתף פעולה עם ההליך השיפוטי.

המשיבה מציינת, כי עיסוקה מתן הלוואות לעולים חדשים בתנאים מועדפים, וכי הלוותה לנתבעים 1-3 הלוואה בסך של 50,000 ש"ח ביום 5.9.01.

המערער, יחד עם שלושה ערבים נוספים, חתמו כערבים לאותה הלוואה.

התביעה המקורית הוגשה כנגד החייבים העיקריים בלבד, ביום 25.6.02.